החלטה בתיק ב"ל 15390-05-09

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

1.      בהחלטה מיום 3/8/2011 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את פרופ' וולפין, מומחה לכירוגיה אורטופדית, לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרו טראומה או מחלת מקצוע.

2.      ביום 21/11/11 התקבלה חוות דעתו של פרופ' וולפין. בחוות הדעת התייחס פרופ' וולפין לאירוע מיום 4/12/2007 שארע לתובע תוך עבודתו בהרמת ארגזי חלב ביחידה, כגורם עיקרי למצבו כיום.

יודגש, כי במסגרת העובדות לא היתה כל התייחסות לאירוע מיום 4.12.2007 והמומחה כלל לא נשאל על אירוע כזה, אלא על פגיעה בעבודה על דרך מיקרוטראומה/מחלת מקצוע.

3.      בהמשך, ביום 28/11/11 התקבלה בקשה מטעם התובע, להעביר למומחה שאלות הבהרה וביום 15/12/11 התקבלה תגובת הנתבע אשר הסכים להפניית חלק מהשאלות בסייגים מסוימים.

4.      בתאריך 27/12/2011  ניתנה החלטת בית הדין, בה הופנו למומחה שאלות הבהרה. כמו כן, הובהר כי התייחסות המומחה בחוות דעתו לאירוע מיום 4/12/07 המוזכר במסמכים הרפואיים כמועד בו הרים התובע ארגזי חלב כאל תאונת עבודה - אינו חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין, ובכל אופן לא נקבע בשום מקום כי המדובר בתאונת עבודה.

5.      בנוסף, נקבע כי על מנת שלא להטעות ושלא לחרוג מהתשתית העובדתית, יושמט המונח "תאונת עבודה", מכל מקום בו צויין ע"י ב"כ התובע, כי האירוע הנדון הוא תאונת עבודה.

6.      ביום 26/1/2012 התקבלו תשובותיו לשאלות ההבהרה של פרופ' וולפין בעקבות החלטת בית הדין מיום 27/12/11. בחוות הדעת קבע המומחה, כי "יש להכיר באירוע מ- 4/12/2007 כתאונת עבודה וכגורם משמעותי להחמרת מצבו, עד לצורך בניתוח" וזאת, על אף שלא נשאל על אותו אירוע והתיק כלל אינו מתמקד בארוע זה.

7.      ביום 16/2/2012 התקבלה בקשה מטעם ב"כ התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות,  וביום 22/2/2012 התקבלה תגובת הנתבע לבקשת התובע. מהתגובה עולה כי הנתבע מסכים להעברת שאלות הבהרה 7א ו- 7ב של התובע. אולם, הנתבע מתנגד להעברת שאלות 7ג, 7ד ו- 7ו, באשר לא ברור מהן השאלות, ועל כן אין להעבירן למומחה. הנתבע מתנגד לשאלה 7ו, שכן, לטענתו זוהי שאלה כללית ותיאורטית. כן, מנגד הנתבע לשאלה 7ז, מאחר שהיא ספקולטיבית ותיאורטית. כמו כן, הנתבע מתנגד לניסוח שאלה 7ט.

דיון והכרעה

8.      בענייננו, קבע המומחה בחוות דעתו הראשונה, במענה לשאלה מספר 16.2 לשאלות בית הדין, כי - " אין פה לדעתי מחלת מקצוע", ובמענה לשאלה 16.3, השיב כי "אין בידי תימוכין לקביעת השפעת ויברציה על התפתחות כאבי גב בכל התקופה שבין 1982-1999 ומאז ועד 2007 יתכן ואולי קיימת השפעה כזו". כן קבע המומחה "אין בידי תימוכין לפגיעה בלתי הפיכה עקב ויברציות".

9.      לעומת זאת, בחוות הדעת השנייה, המאוחרת יותר, מיום 26/1/12 קבע המומחה, כי - "יש מקום לקביעת קשר של החמרה בין כאבי הגב מהם סבל בשנים האחרונות, לבין הארוע מ- 4.12.07 של הרמת ארגזי חלב תוך כדי ובזמן בעבודתו, ולקבוע שני שליש ממצבו כיום ע"ח הארוע מ- 4.12.07, ושליש ממצבו ע"ח הפגיעה האפשרית מויברציות בעבודתו". (ההדגשה אינה במקור, א.ש.ב.).

10.  מכאן, כי ישנה סתירה מהותית בקביעה הרפואית של המומחה, כאשר תחילה קבע, כי ויברציות אינן גורמות לפגיעה בלתי הפיכה ובחוות הדעת השנייה קבע כי ישנו קשר סיבתי של שליש בין הויברציות למצבו הרפואי של התובע.

11.  נציין, כי מעיון בבקשת התובע לשאלות הבהרה נוספות עולה, כי התובע כתב בבקשתו, כי הוא שקל אם להגיש בקשה למינוי מומחה נוסף, בין היתר, מהטעם של קביעת המומחה באשר לקשר הסיבתי.

12.  ע"פ הנחיית נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מתאריך 13/4/2010, הרי ש "בית הדין רשאי למנות מומחה אחר ... ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות..."

13.  כפי שפורט לעיל, אנו סבורים כי המומחה חרג מהעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין, כאשר התייחס לאירוע מיום 4.12.2007 שכלל לא הוזכר במסגרת העובדות ואף קבע קביעות שכלל לא נשאל לגביהן (לענין הכרה באותו אירוע). המומחה המשיך להתייחס לאותו אירוע גם בחוות דעתו השניה, על אף שבית הדין הפנה אותו לכך שאותו אירוע אינו חלק מהתשתית העובדתית.

יתרה מכך - קיימת סתירה מהותית בין חוות הדעת השנייה של המומחה הקובעת קשר סיבתי של שליש בין ויברציות למצבו הרפואי של התובע, לבין חוות הדעת הראשונה, הקובעת כי ויברציות כלל אינן גורמות לפגיעה בלתי הפיכה.

14.  לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי במקרה דנן יש מקום למנות מומחה אחר בתיק, והחלטה בענין זה תנתן בהקדם ושתשלח לצדדים בדואר.